תחילת דרכו של כפר נטר הייתה בתקופת חומה ומגדל. תקופה של הגשמת הציונות, הקרבה ואהבת המולדת. בעת היציאה לעבודה וכיבוש השממה, מקובל היה לשיר שירי ציונות ואהבת מולדת. אחד השירים הנפוצים היה: "נלבישך שלמת בטון ומלט ונפרוש לך מרבדי גנים... אנו אוהבים אותך מולדת, בשמחה בשיר ובעמל..."
על המתיישבים בכפר נטר היתה מוטלת המשימה: "נפרוש לך מרבדי גנים" ותוך כדי כך גם הפרנסה בוא תבוא. הכוונה היתה כמובן לחיות מחקלאות ועבודת האדמה. החקלאות בזמנים ההם היתה בעיקר עבודת כפיים קשה ותובענית, בחמסין ובקור ביום ומאוחר בלילה. כל דבר היה צריך להתבצע בזמנו ובשלמותו ובלי שום תירוצים. התרשלות בעבודה, אפילו קטנה, הובילה לכישלון והפסד יבול או בעלי החי, הפרה, הסוס או העופות. אך היו בכפר הרבה הצלחות והחקלאים הטובים ראו ברכה בעמלם.
הבעיה העיקרית בתוצרת חקלאית היא היותה מוצר בלתי גמיש לחלוטין, כלומר מחסור קטן בתוצרת יביא לעליית מחירים מסחררת ואילו עודף קל יביא לנפילת מחירים והפסדים למגדלים. תנודות כה חריפות עושות את החיים בלתי נסבלים לחקלאים ולא פעם מרגיש החקלאי כמהמר. הוא יודע מה הם ההוצאות לגידול אבל אינו בטוח איזה מחיר יקבל עבור תוצרתו.
החקלאות מספקת את המזון לאוכלוסיית המדינה ומשום כך התוצרת החקלאית היא מוצר בלתי גמיש. על כן יש לעשות תכנון ארצי של כל הגידולים כדי שלא יהיה מחסור ולא עודף. אבל בתכנון משתתף גם "כוח עליון" שלא פעם מבטל את כל התכנון שנעשה בידי האדם. שרב, קור קיצוני, סופת ברד וכו' עלולים להוריד איכות של יבול ואפילו להשמידו. קיימת גם התופעה של "שנה טובה" שבה ללא כוונה ובלי שום סיבה נראית לעין מתקבלים יבולים רבים. כמובן יש גם "שנה רעה", שבה היבולים מועטים ואת הסיבה רק אלוהים יודע.
ברוב המדינות המודרניות מקובל לתת רשת ביטחון מינימלית לחקלאים. את התכנון הארצי מלווים במחירי מינימום, כלומר מחירים שיבטיחו לפחות את הוצאות הגידול ורווח מינימלי לחקלאי. על הפעולה הזאת כמובן אחראית הממשלה. אבל גם זה לא פשוט, משום שיש להקים רשת פיקוח על החקלאים שייצרו רק לפי התוכנית. את כל הבעיות הנ''ל עברו כל החקלאים בארץ וגם אנשי כפר נטר, בתוספות קטנות.
בפרקים הבאים מתוארים ענפי החקלאות העיקריים בהם עסקו תושבי כפר נטר לאורך השנים, על כל העליות והירידות שידעו.
על המתיישבים בכפר נטר היתה מוטלת המשימה: "נפרוש לך מרבדי גנים" ותוך כדי כך גם הפרנסה בוא תבוא. הכוונה היתה כמובן לחיות מחקלאות ועבודת האדמה. החקלאות בזמנים ההם היתה בעיקר עבודת כפיים קשה ותובענית, בחמסין ובקור ביום ומאוחר בלילה. כל דבר היה צריך להתבצע בזמנו ובשלמותו ובלי שום תירוצים. התרשלות בעבודה, אפילו קטנה, הובילה לכישלון והפסד יבול או בעלי החי, הפרה, הסוס או העופות. אך היו בכפר הרבה הצלחות והחקלאים הטובים ראו ברכה בעמלם.
הבעיה העיקרית בתוצרת חקלאית היא היותה מוצר בלתי גמיש לחלוטין, כלומר מחסור קטן בתוצרת יביא לעליית מחירים מסחררת ואילו עודף קל יביא לנפילת מחירים והפסדים למגדלים. תנודות כה חריפות עושות את החיים בלתי נסבלים לחקלאים ולא פעם מרגיש החקלאי כמהמר. הוא יודע מה הם ההוצאות לגידול אבל אינו בטוח איזה מחיר יקבל עבור תוצרתו.
החקלאות מספקת את המזון לאוכלוסיית המדינה ומשום כך התוצרת החקלאית היא מוצר בלתי גמיש. על כן יש לעשות תכנון ארצי של כל הגידולים כדי שלא יהיה מחסור ולא עודף. אבל בתכנון משתתף גם "כוח עליון" שלא פעם מבטל את כל התכנון שנעשה בידי האדם. שרב, קור קיצוני, סופת ברד וכו' עלולים להוריד איכות של יבול ואפילו להשמידו. קיימת גם התופעה של "שנה טובה" שבה ללא כוונה ובלי שום סיבה נראית לעין מתקבלים יבולים רבים. כמובן יש גם "שנה רעה", שבה היבולים מועטים ואת הסיבה רק אלוהים יודע.
ברוב המדינות המודרניות מקובל לתת רשת ביטחון מינימלית לחקלאים. את התכנון הארצי מלווים במחירי מינימום, כלומר מחירים שיבטיחו לפחות את הוצאות הגידול ורווח מינימלי לחקלאי. על הפעולה הזאת כמובן אחראית הממשלה. אבל גם זה לא פשוט, משום שיש להקים רשת פיקוח על החקלאים שייצרו רק לפי התוכנית. את כל הבעיות הנ''ל עברו כל החקלאים בארץ וגם אנשי כפר נטר, בתוספות קטנות.
בפרקים הבאים מתוארים ענפי החקלאות העיקריים בהם עסקו תושבי כפר נטר לאורך השנים, על כל העליות והירידות שידעו.
