תקציר

העלייה לקרקע

כפר נטר הוא הישוב ה-50 מבין 52 יישובי חומה ומגדל. היישוב נקרא על שם קרל נטר מייסד בית הספר החקלאי מקווה ישראל. תאריך העלייה לקרקע היה 27.7.1939. גרעין המתיישבים הראשון כלל קבוצה של בוגרי מקווה ישראל, קבוצה של בוגרות בית הספר החקלאי בנהלל ובנות ממשק הפועלות בת"א, סה"כ כ-25 נפשות. ביום העלייה על הקרקע הגיעו לעזרתם שכנים מיישובים קרובים ויחד הקימו מחנה מוקף גדר ובו מגדל שמירה, 3 צריפים ו-10 אוהלים.


המגדל של כפר נטר 1939

המחנה

החיים במחנה נמשכו 4 שנים. החברים חיו בשיתוף, חיי קומונה. כשנה מיום העליה לקרקע, היו כבר קרוב ל-1000 דונם מעובדים. היבולים כללו שעורה, חיטה, אבטיחים, פול, שעועית, בוטנים ומספוא. כמו כן היו חמש בהמות עבודה, עגלה, שתי פרות, שני חמורים, ו-450 פרגיות. ליישוב נוספו אנשים, נערכו חתונות והוקמו משפחות.

כפר נטר יום העלייה לקרקע 1939

המעבר לחלקות הקבע

בשנת 1943 פורק המחנה והתושבים עברו למגורי הקבע. לאורך הכפר נפתחה דרך מדרום לצפון ומשני צידיה החלקות. בראש החלקה ליד הדרך הראשית היה מיקום הבתים והמבנים הנוספים כמו לול, רפת וסככה ומאחוריהם - חלקת האדמה. לכל חבר היה מלבן אדמה בגודל 50 מטר רוחב ו-500 מטר אורך לערך. בין כל שתי חלקות היתה דרך שירות משותפת וצינור מים משותף שהיה צריך להגיע עד קצה החלקה. בחלקה שגודלה כ-25 דונמים גידלו ירקות ומספוא. לחברים לא היה הון עצמי וכל מה שנרכש להקמת המשק היה בכספי התקציב שחולק במשורה. התקציב איפשר חצי סוס (סוס אחד לשני משקים שכנים), חצי עגלה, חצי מחרשה וחצי משדדה.

לאורך הכפר, במקביל לדרך הראשית, מהצד הדרומי עד המרכז, הונח צינור מים שהגיע מתל יצחק. התעלה נחפרה בידיים, באתים ומקושים, אולם המים היו במשורה. רק ב-1945 נחפרה באר בצד הדרומי של הכפר. הקידוח היה מוצלח, היו מים בשפע וצינור המים הוארך עד קצה הכפר.

הבאר הראשונה של כפר נטר 1945, ברקע ניתן לראות את הרפתות בהן גרו האנשים

המגורים ברפתות

באותן שנים ראשונות לא היה תקציב לבניית בתי מגורים, לכן נאלצו התושבים לגור במיבני הרפתות. הרפתות נבנו בצורת מלבן בגודל שישה על ארבעה מטרים עם דלת אחת ושני חלונות. המבנה היה בנוי מבלוקים דקים בעובי 15 ס''מ. הגג היה מקורי ביותר, עשוי מפלטות בטון טרומי. את הגג בנו בצורה קשתית שהעניקה לו חוזק ללא שימוש בברזל שהיה יקר וקשה להשגה. כדי למנוע דליפת מי גשמים צופה הגג בשכבת זפת. מבנה זה בקושי התאים למגורי פרות, בקיץ חום לוהט, בחורף קור כלבים ובגשם נזילות מהגג ורטיבות מהקירות. אבל באותה עת ובהתאם לתנאים אז, הוא היה אלטרנטיבה מספיק טובה למגורי אדם, הם המתיישבים.

רפת ששימשה כבית מגורים, כפר נטר 1943


הכפר גדל ומתפתח

ב-1951 בנתה הסוכנות בתים לתושבי הכפר. בתים אלו נראו ממש וילות, עם גג רעפים אדום, בית שימוש בתוך הבית ואפילו ממש לא יאמן - אמבטיה. באותן שנים הצטרפו לכפר תושבים נוספים, בינהם פליטי שואה. הצטרפו גם חיילים משוחררים ששוכנו ברחוב השלום, שהוא כמעט היחיד שאין לו את כל מכסת הקרקע ליד הבית. את שארית הקרקע קבלו תושבי רחוב השלום באדמות חנון, אדמות מצפון לכפר שננטשו על ידי הערבים שנמלטו במלחמת השחרור.

"בית סוכנות", הבית של משפחת תורג'מן, כפר נטר שנות ה-50


בשלב זה היו 70 משקים בכפר. הרחוב האחרון שיושב הוא זה הסוגר את הכפר מצפון, בכיוון ממזרח למערב (רחוב האלון) ע"י אנשים ותיקים בארץ, חלקם יוצאי קיבוצים, שעברו לעיר ושוב חזרו לחקלאות. נהיה כפר גדול וארוך, כשני ק''מ ארכו, שלאורכו דרך עפר חרוצה בשתי תעלות לכל אורכה. בחורף מתבוססות בו העגלות בבוץ ובקיץ, כשעוברת מידי פעם מכונית היא מעלה אחריה ענן אבק עצום.

השנים חלפו, באמצע שנות ה-60 כביש נסלל (רחוב ההדרים) והכפר הפך להיות יפה ומטופח. ענפי החקלאות השתנו עם רוח הזמן מרפת וירקות לפרדסים ומטעים. כפר נטר "החור הנידח" ש"מי המשוגע שיילך לגור שם" הפך למקום אטרקטיבי לדור החדש.  בשנת 1970 הוקמה שכונה חדשה בכפר "שיכון בנים" (כיום הצד הותיק של רחוב השיטה), לראשונה ללא חלקות חקלאיות.

רחוב ההדרים כפר נטר בשנת 1973, ברקע מאחור המכולת ובית הכנסת


שכונת ההרחבה

פעם כשהבנים התבגרו, הם היו עוזבים את הכפר בחיפושיהם אחר הפרנסה, הממון והתהילה, אבל כעת מתברר שאפשר לעשות זאת ואף טוב יותר כשגרים בכפר נטר. בשנת 2001 הוקמה שכונת ההרחבה בה 82 מגרשים של חצי דונם. לכל בעל נחלה בכפר היתה זכות לרכוש מגרש כזה עבור אחד מצאצאיו.

שכונת ההרחבה של כפר נטר הוקמה בשנת 2001

אנו כעת במאה ה-21. כפר נטר שהיתה פנינת החקלאות הפכה לפנינת נדל''ן ובסך הכל עברו כ- 80 שנים.

מרכז כפר נטר 2008


לקריאת המאמר המלא המשיכו לגלול מטה, או העזרו בניווט לפי פרקים המופיע בצד ימין למעלה של הדף.