גויאבות

הגויאבה הופיעה עוד בתקופת הירקות. עץ שמתפתח מהר, גידולו קל ולא בעייתי. יש לקטוף אותו בתקופת ההבשלה מידי יום ביומו ולשווקו מיד. איחור בקטיף ובמשלוח גורמים לירידה באיכותו וגם להתפתחות ריח שלא תמיד אהוב על כולם. לא פעם נשמעו טענות שכל כפר נטר מסריחה מגויאבות. אבל לכסף שהביאו הגויאבות היה ריח נעים...



את העובדה שאת הגויאבה צריך לקטוף בזמן ולשווקה מיד, למדו גם הסוחרים. הם לחצו על המגדלים להוריד מחירים כי ידעו שלא תהיה להם ברירה אם לא ימכרו את הפרי הבשל מיד, יהיו נאלצים לזרוק את כל הפרי.

בכל גידול וגידול יש בעיות המיוחדות לו ולרוב הן נפתרות. אבל הבעיה הכי קשה ומרגיזה, היא מכירת הפרי. הרבה חקלאים שהתגברו על כל הבעיות והגיעו לסחורה איכותית ויפה, נשברו בעת מכירת הפרי. הם ראו איך הסוחר קוצר את רוב הרווח. כך גם המוביל, הסבל, המתווך ועוד שורה ארוכה של אנשים שחיה ומתפרנסת מעמלו של החקלאי היצרן העומד בבסיס שרשרת המזון. בכל זה ישנה נחמה פורתא אחת: "בכל השרשרת הזו המון אנשים מתפרנסים טוב ונהנים. רק אחד, החקלאי, לא מרוויח, אז לא נורא"...

הגויאבה שהייתה גידול קל ורווחי יחסית, משכה אליה הרבה מגדלים. הכמויות גדלו, אבל הביקוש נשאר אותו ביקוש, מה שהביא למפולת מחירים. בחיפוש אחרי סוגי מטעים נוספים, הגיעו להדרים.